ביום ראשון ה-22.9.24 (י"ט אלול התשפ"ד) בשעה 06:05, במהלך ריצת בוקר בחוף מכמורת, נמצא תיק צידנית איכותי במיוחד.

אני מעוניין להחזירו לבעליו ולבטא ערכים של אחריות חברתית, קהילתיות, ודאגה לרכוש של האחר.

הראשון שיציין את תכולת התיק ויזדהה כבעלים יקבלו בחזרה.

מיקום המציאה.
https://maps.app.goo.gl/5ASYJ5UMgiTwPj7TA

מקור הנחיה להשבת אבדה:  

ספר דברים, פרק כ"ב  "לא תראה את שור אחיך או את שיו, נדחים, והתעלמת, מהם: השב תשיבם לאחיך.
ואם לא קרוב אחיך אליך, ולא ידעתו – ואספתו, אל תוך ביתך, והיה עמך עד דרש אחיך אותו, והשבתו לו.
וכן תעשה לחמורו, וכן תעשה לשמלתו, וכן תעשה לכל אבדת אחיך אשר תאבד ממנו,  ומצאתה: לא תוכל להתעלם"

עקרונות מרכזיים בהשבת אבדה:

1. חובה להחזיר:  יש להחזיר כל חפץ שאבד כל עוד ניתן לזהות את בעליו.
2. פרסום: אם הבעלים אינם ידועים, יש לפרסם את מציאת האבדה.
3. הוצאות: הבעלים נדרשים לשלם עבור הוצאות ההחזרה.
4. ייאוש בעלים: אם הבעלים התייאשו, ניתן לשמור את האבדה.
   
   

אבן הטוען:

בירושלים העתיקה הייתה נקודה מרכזית שבה הכריזו על מציאות של חפצים אבודים.
על פי המסורת היהודית, מי שמצא חפץ היה נדרש להודיע בפומבי, כדי לאפשר לבעלים לזהות ולהחזיר את רכושם.
המקום שימש כנקודת מפגש, שבה אנשים יכלו לדרוש את אבדותיהם על סמך סימנים מזהים שנמסרו על ידי המוצאים. כך התבצעה השבת אבדה באופן מאורגן, תוך שמירה על ערכי יושר ואחריות חברתית.
בעת הזו לאחר יותר מ2000 שנה טוענים ארכיאולוגים כי מצאו בחפירות עיר דוד את מיקום אבן הטוען והיא עומדת שלמה.

עוד סיפורים ואגדות על "השבת אבדה" מתוך ספר האגדה.